רד"ק על בראשית ב׳:כ״ב

« רד"ק על בראשית ב׳:כ״א רד"ק על בראשית ב׳:כ״ג »

22 וַיִּ֩בֶן֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם׃

פירוש רד"ק על בראשית ב׳:כ״ב

22 וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים אֶת־הַצֵּלָע. צֵלָע מִלְּרַע. אָמַר שֶׁבָּנָה הַצֵּלָע לְאִשָּׁה, כְּלוֹמַר שֶׁנִּסְתַּבְּבָה הַצֵּלָע לִשְׁאָר עֲצָמוֹת וְגִידִים וּבָשָׂר וְעָלָה בְּגִזְרַת הָאֵל וְנִבְנְתָה בְּתַבְנִית הָאָדָם, אֶלָּא שֶׁהִיא נְקֵבָה וְהוּא זָכָר.

23 וַיְבִאֶהָ אֶל־הָאָדָם. אַחַר שֶׁהֵקִיץ הֱבִיאָהּ אֵלָיו לִהְיוֹתָהּ לוֹ לְבַת זוּג, כְּלוֹמַר רָאָה אוֹתָהּ נִצֶּבֶת לְפָנָיו.

« רד"ק על בראשית ב׳:כ״א רד"ק על בראשית ב׳:כ״ג »